פסק-דין בתיק ת"א 6362-11-08

פתח דבר

התובעים הינם מבעליו של בנין, המצוי בפתח תקוה (להלן - הבנין). התביעה, המונחת בפני, הינה תביעה לפינוי הנתבעת, דיירת מוגנת, מדירת מגורים המצויה בבנין
(להלן - הדירה) ולקביעת דמי שכירות מירביים שעל הנתבעת לשלם.   

רקע עובדתי

בשנת 1984, נחתם בין הנתבעת - מצד אחד - ומר יצחק שוהם (להלן - מר שוהם)  ועו"ד אברהם וקסלר (להלן - עו"ד וקסלר) - מצד שני, חוזה שכירות (להלן- החוזה), ולפיו הנתבעת שכרה את הדירה תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 1,300 ש"ח. יצויין, כי עו"ד וקסלר חתם על חוזה השכירות כמיופה כוחו של התובע 1. העתק העמוד הראשון של חוזה השכירות צורף כנספח ב לתצהירו של התובע 1.

בהתאם לנסח רישום מקרקעין, שצורף כנספח א לתצהירו של התובע 1, מר שוהם הינו בעלים של מחצית הזכויות בבנין. עו"ד וקסלר חתם על החוזה כב"כ בעלי המחצית השניה של הבנין, כאמור לעיל. הדבר צויין בחוזה.

במסגרת תביעת פינוי, שהוגשה בעבר לבית משפט השלום בפתח תקוה (ת"א 1415/93) נגד הנתבעת על ידי מר שוהם ועו"ד אורנה שגיב כנאמן, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (להלן - הסכם הפשרה). העמוד הראשון של הסכם הפשרה צורף כנספח ג לתצהירו של התובע 1. בהסכם הפשרה נאמר בין השאר:

"1.     ינתן צו פינוי נגד הנתבעת.

  2.         צו זה לא יוצא אל הפועל בשל מתן סעד מן הצדק לנתבעת. בכפוף לכך שלהבא היא תקפיד על תשלומי דמי השכירות במועדיהם.

  3.         למען הסר ספק יודגש, שמועדי תשלום שכר הדירה יהיה אחת לשלושה חודשים מראש בתאריכים הבאים: 1/1, 1/4, 1/7, 1/10 בכל שנה ..."

התנהלות הנתבעת במסגרת יחסי השכירות, לרבות בסוגיית תשלום דמי השכירות וביצוע שינויים במושכר, היא העומדת בבסיס תביעה זו שבפני.

למען תאור התמונה במלואה, יצויין, כי ביום 7.7.10, לאחר הגשת התביעה בתיק זה, מכר התובע 1 את זכויותיו בבנין לתובעים 2-4. העתק חוזה המכר צורף כנספח ב לכתב התביעה המתוקן. כתב התביעה תוקן בהתאם וצורפו לו התובעים 2-4.

טענות התובעים

התובעים טוענים, כי הנתבעת אינה משלמת במועד את דמי השכירות, כפי שנקבעו בחוזה ובהסכם הפשרה. לטענתם, הנתבעת נוהגת להפקיד את תשלום דמי השכירות במועדים כרצונה, דבר המשבש את ניהול חשבונותיהם של התובעים. לטענת התובעים, בכך  הנתבעת מפרה את החוזה ואת הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, כאמור לעיל, ועל כן יש לפנותה מהדירה.

עוד טוענים התובעים, כי הנתבעת הפרה התחייבותה הן בחוזה והן בהסכם הפשרה לשלם לתובעים בכל חודש את חלקה היחסי בהוצאות, הכרוכות בהחזקת הבית, וכן את דמי השירותים.

בנוסף, הנתבעת סרבה לשלם לתובעים את ההעלאה שחלה בסמוך לאחר היכנסה לדירה, בשיעור המשנה את כל חישוב דמי השכירות באופן משמעותי.

מוסיפים התובעים וטוענים, כי הנתבעת הפרה את התחייבותה על פי החוזה, שלא לבצע שינויים במושכר ללא קבלת רשות מבעלי הדירה. הנתבעת ביצעה שינויים במושכר, ובכלל זה החליפה דלת והתקינה דלת חדשה, סגרה מרפסות בסורגים ותריסי אלומיניום, החליפה מטבח ואמבטיה בדירה ואף החליפה את הריצוף בדירה. כל זאת ללא קבלת רשות מהתובעים או ממי מהם, ללא ידיעתם ומבלי לשלם תוספת דמי שכירות או פיצוי כלשהו עבור תוספות הנאה מהדירה. לאור ביצוע השינויים בדירה, כמתואר על ידי התובעים, התובעים מבקשים לקבוע דמי השכירות מירביים.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת, שזכות הדיירות המוגנת הוענקה לה לכל ימי חייה, ובגינה שילמה לבעלי המקרקעין תמורה מלאה.